תביט למרחק הדרך למחר,
אל תמעיט בעצמך כבר
אל תאט עד שלא יהיה מאוחר.
גם אם נפלה טעות,
לא אהיה על זה נאום
יש לך חירות , תחשוב אחרת,
אל תוותר לעצמך ואל תעזוב.
זה לא יגמר, עד שתחליט שזה עבר
יש מרווח בין כישלון
לתאום.
פזמון
מישהו רואה בזה דבר קדוש,
ומישהו אומר שזה גדוש
מישהו רוצה לתת ואחר לקחת.
מה שלא מגיע לו אז למה זה,
קורה? ואיפה שהשאיפה לגעת
אם אחר משקר בזמן שלאחר טוב
מה הפלא שככה תמיד קשה לאהוב.

