הנוף שלך מסתיר לי את השמש

הנוף שלך מסתיר לי את השמש,

את מבאירה בי את הרגש.

האם יהיה לי רגע שקט,

האם תרוקני לי את העצב.

ואיך בערב ממחשבות עלייך,

זורח, רואה אותך הכל שוכח

וביום את מזכירה לי את הערב.

חיוך מרוח על פניי,

חושק שתרגישי געגועיי

בטוח כבר שלא תחזרי.

היום מתוח בלי נשמתך,

רציתי להיות לצידך

אולי? אולי , כבר חזרי.

זקוק לחיבוק שתדע את הכאב לעצור,

את מה שכואב בתוכי ועל הטוב לחזור

את המתח בינינו לפתח.

למשהו טוב הרבה יותר,

ואחרייך להמשיך לחזר.

פזמון

לפעמים האהבה היא לא ברורה,

ולפעמים היא יוצאת מעט מוזרה

קיוותי שאיתך זה יתאפשר.

ורק חבל לי שנגמר ,חשבתי,

 שלא אוותר אבל זה עבר.

לפעמים הרצון חזק יותר מהרגש,

ולפעמים הדבר הנכון הוא שקר

של הרגש..